בריחת שתן

בריחת שתן הינה תופעה נפוצה בגיל המעבר, ובעיקר בגיל השלישי. מדובר בתופעה של חוסר שליטה על מתן שתן במצבים מסויימים או בכלל. באם האדם מודע לכך, תופעה זו עלולה להביא אותו למצב לא נעים, הן מבחינה נפשית, הן מבחינה גופנית והן מבחינה חברתית, בשל תחושת הבושה והאשם המלווה את בריחת השתן בדרך כלל.

אם נביט מעט בנתונים סטטיסטיים, אזי ניווכח כי מרבית מבני הגיל השלישי, אשר חוסים במוסד אשפוזי זה או אחר, סובלים באופן כלשהו מבריחת שתן, רובם ככולם כחלק ממצבם הבריאותי הכולל.

מאידך, רק כרבע מבני הגיל השלישי אשר גרים בבית, סובלים מכך, בין אם עקב בעיות רפואיות נוספות ובין אם עקב תופעות אחרות.

רוב האנשים, ובעיקר נשים הסובלות מתופעת בריחת השתן, מובכות מדי מהתופעה בכדי לגשת ולקבל טיפול או לפחות ייעוץ בנושא, הן מתוך המבוכה והן מתוך ההשלמה כי תופעה זו היא חלק מהזדקנותם הטבעית. ובכן, לא כך היא, לאו דווקא, לעיתים בריחת שתן אינה קשורה לתופעות גיל, אלא לבעיות אחרות אשר ניתנות לפתרון כגון:

היחלשות השרירים הטבעתיים, שרירי רצפת האגן והסוגרים- עקב לידות רבות וחוסר פעילות גופנית, זיהומים בדרכי השתן, בעיות מבניות שונות, מחלות רקע ועוד.

סוגי אי שליטה בשתן

  •  חוסר שליטה בעקבות צורך- במילים אחרות, חוסר יכולת להתאפק ודחיפות בלתי נשלטת לתת שתן, עד כדי הטלות שתן יומיות וליליות רבות.
  •  חוסר שליטה במתן שתן בעת התאמצות- תופעה בלתי רצונית אשר נגרמת במיוחד כאשר מתעטשים, משתעלים, נושאים משאות ועוד.
  •  שני הסוגים שלהלן- אשר מגיעים משולבים, כך שגם יש מתן שתן תכוף לאורך היממה וגם דליפה בעת מאמץ.
  •  בריחת שתן כחלק מבעיה רפואית אחרת- נכות או הגבלה כלשהי או ירידה בתפקוד המוחי, ללא קשר לדרכי השתן.

אבחון בריחת השתן

האבחון של בריחת השתן נעשית קודם כל על פי תלונות החולה או מצבו הפיזי. שנית, באמצעות ביצוע של סדרת בדיקות על מנת לשלול בעיות נוספות או למקד את הבעיה עצמה, כגון: בדיקות שתן כללית ותרבית על מנת לשלול או לגלות קיום זיהום בדרכי השתן, בדיקות דם, ביצוע אולטראסאונד על מנת לשלול או לאתר בעייה מבנית אשר גורמת לכך ובדיקת היסטקוסקופיה, המבוצעת על ידי החדרת מצלמה זעירה דרך דרכי השתן על מנת לשלול או לגלות בעיות מבניות, מחלות ו/או את שרירי האגן והסוגרים.

טיפול בבריחת שתן

איתור הסיבה לבריחת השתן הוא שלב קריטי בטיפול, שכן רק בתום האבחון ניתן לדעת האם יש טיפול בכלל ובמה הוא כרוך:
 

  • במקרה שמדובר ברקע זיהומי- הטיפול הוא אנטיביוטי, לטווח קצר או ארוך ואף טיפול מונע אם צריך.
  • במקרה בו חוסר השליטה נובע משימוש בתרופות מסויימות, יש לדון על כך עם הרופא המטפל ואולי אם יש אפשרות, לשנות או להוריד במינונן. באותה המידה, אם חוסר השליטה נובע מסוכרת שאינה מאוזנת, גם על כך יש לדון עם הרופא המטפל ולקבל טיפול מונע ותרופתי.
  • במקרה של שרירי רצפת אגן חלשים- התעמלות מתאימה בשיטות השונות לחיזוק שרירי רצפת באגן, השרירים הטבעתיים והסוגרים.  כמו כן, ניתן לאמן את שלפוחית השתן, באופן שבו ניגשים להתרוקן בכל זמן קצוב ולאו דווקא רק כשצריך.
     
  • במקרה של כשל מבני כלשהו, המונע משלפוחית השתן או/ו לסוגרים להגיב בצורה רצונית לפעולת מתן השתן, הפיתרון הוא ניתוחי, אך מדובר בהליך מקומי לא גדול, אשר בדרך כלל פותר את הבעיה בזמן קצר יחסית.
  • באם המצב הבריאותי הכולל לא טוב וחוסר השליטה במתן השתן נובע משלל בעיות קוגניטיביות וגופניות אחרות, מומלץ להשתמש בחיתולים למבוגרים המיועדים לגיל הזהב, או/ו לחבר לקטטר קבוע/ זמני על מנת לעקוב אחר המצב באופן יומיומי.

 






מאמרים אחרונים

קישורים
- אלצהיימר
- דיור מוגן
- מכשירי שמיעה
- דמנציה
- נשירת שיער בגיל הזהב


תנאי שימוש

מפת האתר
בריחת שתן - גיל הזהב