גמלת סיעוד

המונח סיעוד, או מצב סיעודי, מתייחס לתרחיש בו אדם אינו מסוגל לדאוג לצרכיו בעצמו, והוא תלוי באחרים שיטפלו בו, יסעדו אותו או ישגיחו עליו. מאפיין מובהק של מצב זה הוא הצורך לפנות לשירותים של אנשי מקצוע ומטפלים, אשר יסייעו בדאגה לאדם שנקלע אליו.

בישראל מעניקה המדינה סיוע לא מבוטל לחולים סיעודיים. נושא זה מוסדר בחוק ביטוח סיעוד, אשר הוראותיו מבוצעות על-ידי המוסד לביטוח לאומי. במסגרת זו, מעניק הביטוח הלאומי לזכאים קצבת זקנה או גמלת סיעוד המאפשרת רכישת עזרים שונים, בהתאם לצורך ולמצבו הרפואי של החולה הסיעודי.

על-אף שגם אנשים צעירים עשויים למצוא עצמם במצב סיעודי בשל תאונה או מחלה קשה, הרי שהמונח גמלת סיעוד מתייחס רק לקשישים סיעודיים, בעוד במקרים אחרים מדובר בנושא אחר שמוסדר באמצעות גמלות הנכות השונות.

תנאים לזכאות לגמלת סיעוד

החוק קובע חמישה תנאים המקימים את הזכאות לגמלת סיעוד. ראשית, רשאים לקבל גמלה רק מי שהגיעו לגיל הפרישה – 65 לנשים ו-67 לגברים. הגמלה ניתנת רק לאנשים המתגוררים בבית, ולכן מי שמאושפז בבית חולים או בבית אבות סיעודי מפסיק להיות זכאי לגמלה (למעט אישפוז בבית חולים כללי לפרק זמן של 14 ימים בראשית התקופה בה הפך לסיעודי).

בנוסף, על-פי הוראות המוסד לביטוח לאומי נקבע מבחן הכנסה: מי שהכנסתו מתחת ל-8,828 שקלים יכול לקבל גמלה מלאה, אולם מי שמרוויח מעל לסכום זה ועד 13,242 שקלים זכאי רק ל-50% ממנה.

תנאי נוסף הוא כי מבקש הגמלה אינו מקבל קצבת נכות או קצבה אחרת לכיסוי הוצאות בגין שירותי הטיפול בו, ולבסוף, התנאי המרכזי הוא כי אכן מדובר בחולה סיעודי – מי שנדרש לסיוע של ממש בטיפול בעצמו בחיי היומיום.

קביעת גובה הגמלה

הבקשה לגמלה מוגשת בטופס מיוחד לביטוח הלאומי, ויכול להגיש אותה גם אדם קרוב למבקש הגמלה. לאחר שהביטוח הלאומי מקבל בקשה לגמלת סיעוד, איש מקצוע מטעם המוסד בתחום הרלוונטי למצב הנטען (רופא, פיזיוטרפיסט וכדומה), יגיע לביתו של המבקש ויערוך לו מבחן תלות, אשר יקבע האם המבקש אכן זקוק לסיוע סיעודי, עד כמה הוא זקוק לסיוע ובאיזה תחומים.

על-אף שניתן להמשיך ולקבל גמלת סיעוד לעד, המוסד שומר לעצמו את הזכות לבחון מעת לעת את מצבו הבריאותי של מקבל הגמלה, כמו גם לקבוע מראש גמלה לזמן מוגבל. 

גובה גמלת סיעוד

באופן עקרוני, שיעורי הגמלה משתנים בהתאם לצורך. הגמלה נועדה לסייע לחולה הסיעודי בהוצאותיו שונות ובהן: עלות העסקת איש מקצוע כמטפל בית, טיפולים שונים במרכזים יעודיים לחולים סיעודיים ותמיכה כספית לשירותים ומוצרים שונים הנדרשים לאור המצב.

ההסדר המרכזי עוסק בהוצאות לטיפול בית. המוסד לביטוח לאומי קובע את היקף הגמלה בהתאם לעלות שעות עבודה של מטפל בית, הנקבעת על-ידי המוסד. מי שתלוי באופן מוחלט בזולת, כלומר – חולה סיעודי במצב החמור ביותר, מקבל תמיכה עבור 18 שעות שבועיות של טיפול בית. אדם כזה שיעסיק מטפל ישראלי, יקבל סיוע נוסף של 4 שעות שבועיות.

בדרגת הביניים נמצא מי שזקוק לעזרה רבה מאד במשך רוב שעות היום, אך לא למשך 24 שעות ביממה - מקבל תמיכה ברמה של 16 שעות שבועיות ותוספת של 3 שעות נוספות ככל שהוא מעסיק מטפל ישראלי. ולבסוף, מי שנמצא ברמה הנמוכה ביותר, אשר זקוק לתמיכה ברוב פעולות היום- יום, אך לא במידה רבה מאד, זכאי לגמלה בהיקף של 9.75 שעות שבועיות.

בפועל, הזכאי לגמלה אינו מקבל כסף, אלא שהמוסד לביטוח לאומי מסדיר עבורו הגעה של מטפל מחברת כוח אדם. באחרונה, ומתוך רצון לייעל את הטיפול בחולים הסיעודיים, נערך ניסוי במסגרתו מועברת הגמלה בכסף ישירות לקשיש, הרשאי להתקשר עם חברת סיעוד לפי רצונו. במקרה שכזה, שיעורי הגמלה מיתרגמים לסכומים שבין 1,400 ל-2,600 שקלים.




מאמרים אחרונים

קישורים
- שיקום קשישים
- אלצהיימר
- מכשירי שמיעה
- פירעון משכנתא הפוכה
- עובד זר סיעודי
- כתיבת סיפור חיים


תנאי שימוש

מפת האתר
גמלת סיעוד - גיל הזהב