דיאליזה

הכליות הן זוג איברים חיוני בגוף האדם, והפעילים ביותר במערכת השתן - כ-1,500 ליטרים של דם עוברים דרכן ומסוננים מידי יום ביומו. להלן מידע חשוב באדיבות אתר דיאליזה - מכוני דיאליזה בישראל:

תפקידן העיקרי של הכליות הוא פינוי חומרי הפסולת ממערכת הדם, זאת בנוסף לאיזון נוזלים, מלחים וחומרים אחרים בה. ללא תפקוד תקין של אחת הכליות, ייווצר מצב שבו חומרים כימיים יצטברו ויהפכו רעילים בתוך גופנו.

אדם יכול ללקות באי-ספיקת כליות כתוצאה ממחלת כליות מתמשכת, פציעה שמביאה לאיבוד רב של דם, סוכרת, מחלות אוטואימוניות, רעלת הריון ועוד. במצבים כאלו נזק רב נגרם לכליות והאדם נכנס לשלב סופני, שבסופו ייפגעו כל המערכות בגוף.

במצב שכזה הוא יזדקק להליך רפואי  מלאכותי שיחליף את תפקוד הכליות - הדיאליזה. הדיאליזה יכולה לבוא בתור פתרון קבוע לחולי כליות, או בתור פתרון זמני בלבד, עד למועד שבו תושתל כליה חדשה.

רבים מקרב חולי הדיאליזה הם אנשים הנמצאים בגיל הזהב. הגדרת מצבם התפקודי של חולי דיאליזה הוא סיעודי מורכב, מה שמצריך בפעמים רבות טיפול סיעודי צמוד הנעשה בבית החולה על ידי משפחתו, על ידי מטפל ישראלי או עובד זר סיעודי או בבית חולים סיעודי.

דיאליזה - סוגי טיפול

טיפול הדיאליזה נחלק לשני סוגים; המו-דיאליזה ודיאליזה פריטוניאלית. סוג הטיפול נקבע על ידי הרופא המטפל, שמתחשב באורח חייו של החולה, בגילו ובמצבו הבריאותי. המו-דיאליזה למשל, תדרוש את הגעתו למכון דיאליזה או לבית החולים מספר פעמים בשבוע, בעוד שדיאליזה פריטוניאלית תאפשר המשך עבודה או לימודים, ותוכל להתבצע גם בביתו של החולה. 

המו-דיאליזה

המו-דיאליזה היא השיטה הנפוצה ביותר במסגרת הטיפול באי-ספיקת כליות. מדובר בהליך רפואי שבו מכונה מיוחדת מסננת את דם החולה וכך למעשה מחליפה את תפקודן של הכליות. לעתים, על מנת ליצור חיבור יעיל למערכת הדם של החולה, יש לעבור ניתוח קטן לפני תחילת ההמו-דיאליזה, שבמסגרתו יושתל חיבור, או פיסטולה, מתחת לעור.

הרעלים שמצטברים בדם בהיעדר תפקוד הכליות עוברים דרך ממברנה צפופה, באמצעות דיפוזיה, אל תוך המכונה. במכונת הדיאליזה נמצא נוזל מיוחד בשם דיאליזאט. דמו של החולה מסונן דרך מכונת הדיאליזה אל נוזל הדיאליזאט, ומוחזר אל הגוף כאשר הוא מאוזן מבחינת נוזלים ומלחים. התמיסה מוחלפת על ידי המכונה וכך נפטרת מאותם רעלים שהצטברו במערכת הדם.

משך הטיפול תלוי בקצב זרימת הדם דרך המכונה ובשטח הפנים של הכליה, אולם רוב החולים זקוקים לטיפול שאורך בין 9 ל-12 שעות. טיפולי ההמו-דיאליזה מתחלקים על פי רוב לשלושה טיפולים בשבוע.

דיאליזה פריטוניאלית

בסוג טיפול זה, הפריטונאום, הנמצא בחלל הבטן של החולה, משמש כממברנה המסננת בתהליך הדיאליזה. תמיסת הדיאליזאט מועברת דרך קטטר לתוך הגוף ומנוקזת לאחר זמן מה. חולי כליות יכולים לבצע את הטיפול בביתם במהלך היום, או במהלך השינה, שכן הוא אורך יותר זמן מאשר המו-דיאליזה.

לרוב, יש להחליף את נוזל הדיאליזה בין שלוש לחמש פעמים לטיפול. יתרון ברור לגישה זו הוא הגמישות שהיא מאפשרת לחולה, שיכול להימנע מהביקורים התכופים בבית החולים ולהמשיך באורח חיים שגרתי ככל הניתן.

תופעות לוואי אפשריות

הליך הדיאליזה הוא מורכב וארוך, אשר במסגרתו עלולים חולי הכליות לחוות מספר תופעות לוואי וסיבוכים. ראשית, במהלך ההמו-דיאליזה עלול המטופל לסבול מתסמונת אובדן שיווי משקל, זאת עקב השינוי הקיצוני בריכוז החומרים בדם וירידה חדה בלחץ הדם בגוף. בנוסף, קיים סיכון לזיהום בעקבות חדירה מתמשכת לכלי דם, הופעת קרישי דם, הפחתה בכמות כדוריות הדם הלבנות ודימומים.

בדיאליזה פריטוניאלית קיים סיכון לדלקת זיהומית, זאת עקב הקטטר שנמצא באופן תמידי בחלל הבטן. מלבד זאת, קיים סיכון לעלייה ברמות הסוכרים והשומנים בדם, דבר שמוביל להשמנה. כמו כן, הדיאליזה עלולה להיכשל עקב מחלת דם, שתימנע ממנה לסנן את הדם באופן תקין.

בכל מצב שהוא, יוכל הרופא המטפל להציע טיפולים תרופתיים כנגד אותן תופעות לוואי, אשר יאפשרו את המשך טיפול הדיאליזה ההכרחי.




מאמרים אחרונים

קישורים
- שיקום קשישים
- גמלת סיעוד
- אפוטרופוס
- רופא גריאטרי


תנאי שימוש

מפת האתר
דיאליזה - גיל הזהב